הגן הלאומי בית גוברין–מרשה הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו ואחד הגנים הלאומיים המפורסמים ביותר בישראל. הגן נמצא בלב שפלת יהודה, שהייתה פעם ביתו של העם האדומי.
האדומים הערבים היו צאצאיו של עשו, אחיו התאום של יעקב. כבר ברחם אמם החלו עשו ויעקב להיאבק זה בזה.
כאדם בוגר מכר עשו בפזיזות את בכורתו ליעקב תמורת קערה של נזיד העדשים האהוב עליו בלבד. זמן קצר לאחר מכן החליט יצחק, שהזדקן והתעוור, לברך את אחד מבניו ולתת לו לרשת את ארץ הקודש. יצחק התכוון לברך את אדום, שאותו אהב יותר, אבל יעקב הצליח להטעות את אביו כשהתחזה לעשו, ויצחק בירך אותו במקומו. עשו הפך לאבי האדומים הערבים ויעקב לאבי בני ישראל, ושני העמים המשיכו להיאבק זה בזה לאורך רוב ההיסטוריה שלהם. ואפילו היום ממשיכים היהודים הישראלים והערבים להתווכח אם היהודים גנבו את הירושה, או שהערבים מכרו אותה תמורת נזיד!
הורדוס הגדול הידוע לשמצה היה אדומי (אידומאי, כפי שנקראו אז), ומשפחתו מוצאה ממרשה.
כיום מרשה מפורסמת בזכות המערות הרבות והמרתקות שחצבו תושביה הקדומים. המערות האלה שימשו למטרות רבות – כמחצבות, כבורות מים, כמחסנים וכקברים. המבנים התת-קרקעיים של מרשה השתמרו היטב, ראשית בזכות איכות התכנון האדריכלי שלהם, וגם בזכות תקופה ארוכה מאוד של נטישה, שבה התמלאו באופן טבעי עם הזמן, מה שתרם לשימורם.
ביקור במרשה הוא חוויה מעניינת ומרגשת מאוד לילדים ולמבוגרים כאחד.
נזיד העדשים של עשו – מקור המאבק
ציורי קיר במערות הקבורה, המאה ה-3 לפני הספירה
מחסנים, בית בד וקולומבריום במרשה
המערות החצובות של מרשה
נהנים במרשה
