תל א־סולטאן
כל מי שמטייל בין התלים והחורבות של יריחו העתיקה, הנקראת תל א־סולטאן ("גבעת המלך"), חש תחושה עזה של היסטוריה.
אחד הממצאים המפורסמים ביותר ביריחו הוא שרידי מגדל עגול בן 10,000 שנה. המבנה הזה ייחודי לתקופתו, ומבנה מסוג זה ובגיל כזה לא נמצא בשום מקום אחר בעולם.
הרבה יותר מאוחר, "רק" לפני 4,000 שנה, הוקפה העיר בחומות קיקלופיות חדשות, שנבנו מסלעים ענקיים. עד היום מתווכחים החוקרים מה הייתה הסיבה לבנות ביצור נרחב כל כך בעולם שעוד לא הכיר מכונות מצור.
הארכאולוגים ציפו כמובן למצוא גם עדות כלשהי ל"חומות יריחו שנפלו" המפורסמות של יהושע בזמן כיבוש ארץ הקודש בידי בני ישראל. התנ"ך מספר לנו את הסיפור הדרמטי הזה: "וירע העם ויתקעו בשופרות, ויהי כשמע העם את קול השופר ויריעו העם תרועה גדולה ותפול החומה תחתיה" (יהושע ה). כמעט שום דבר לא נמצא מאותה תקופה מכרעת בהיסטוריה המקראית. החוקרים מנסים להסביר זאת בכך שהחומות פשוט נבלעו ולא השאירו דבר.
מעיין אלישע

ממש בכניסה לתל א־סולטאן נמצא המעיין הגדול הידוע בשם "מעיין אלישע". התנ"ך מספר לנו את הסיפור על הנביא אלישע, שטיהר את מי המעיין שלא היו ראויים לשתייה בכלי עם מלח, ואמר: "...כה אמר ה' רפאתי למים האלה, לא יהיה משם עוד מות ומשכלת" (מלכים ב ב). ואכן, מי המעיין העתיק הזה נקיים וראויים לשתייה עד ימינו.
עץ השקמה של זכאי

עץ זכאי הוא עץ שקמה בן יותר מ־2000 שנה, והוא נמצא במרכז העיר יריחו. לפי הבשורה על פי לוקס בברית החדשה, ישו הגיע ליריחו, וכשעבר שם ניסה גובה מסים עשיר, זכאי, לראות את ישו עובר בין ההמון. אבל זכאי היה נמוך מכדי שישו יבחין בו, ולכן טיפס על עץ שקמה כדי לראות טוב יותר את ישו העובר. כך מתארת זאת הבשורה על פי לוקס: וכשהגיע ישו למקום, הביט למעלה ואמר אליו: "זכאי, מהר רד, כי היום עליי להתארח בביתך." הוא מיהר לרדת וקיבל אותו בשמחה. כל הרואים התלוננו ואמרו: "הוא בא להתארח אצל איש חוטא." אך זכאי עמד ואמר אל האדון: "הנה, אדוני, את מחצית נכסיי אני נותן לעניים, ואם עשקתי מישהו במשהו, אשיב לו פי ארבעה." אמר אליו ישו: "היום באה ישועה לבית הזה, כי גם הוא בן אברהם. 10 כי בן האדם בא לבקש ולהושיע את האובד." (לוקס 19)
הר הפיתוי

רכבל מוביל מיריחו אל המנזר העתיק, הנאחז באורח פלא בסלעיו המסוכנים של הר הפיתוי. ההר הזה נחשב לפי המסורת למקום שבו ניסה השטן את ישו במהלך צום 40 הימים שלו. ההר ידוע גם בשם הר קרנטל, שפירושו 40, מספר ימי הצום של ישו. הבשורה מספרת לנו ש־"ישו הובל על ידי הרוח אל המדבר כדי שיתנסה[a] על ידי השטן" (מתי 4)
תקופת הצום הזו הפכה לדגם למנהג התענית הגדולה (לֶנט) בכנסיות הנוצריות. במנזר יש אבן גדולה שעליה, לפי המסורת, ישב ישו באחד הפיתויים.
מנזר הפיתוי נבנה לראשונה בתקופה הביזנטית, במקום שבו חיו הנזירים הנוצרים הראשונים במערות, בזמנים מוקדמים הרבה יותר. המנזר הנוכחי, ששוחזר בסוף המאה ה־19, נראה כאילו הוא צומח ישירות מתוך ההר. ממרפסת המנזר, שנראית כאילו היא תלויה באוויר, נשקפים נופים מרתקים של יריחו וים המלח



