ארץ הקודש, הארץ המובטחת, פלסטין, ארץ האל – כל כך הרבה שמות לארץ אחת. ארץ קטנה כל כך, שאיש אינו מצליח למצוא אותה במפת העולם. וגדולה כל כך, שמיליארדי אנשים ברחבי העולם חולמים עליה.
זהו ערש שלוש הדתות העולמיות. היהדות, הנצרות והאסלאם עדיין נאבקות ברחבי העולם על השליטה, על הזכות לומר לאחרות עד כמה הן טועות. ורק במרכז העולם, כמו בעין ההוריקן, שקט כל כך.
רק לכו ברחובות העיר העתיקה של ירושלים בימים אלה. ירושלים, או "אל-קודס", העיר הקדושה, כפי שהמוסלמים קוראים לה, מקבצת בימים אלה, בימי שישי, מאות אלפים – 200,000 מוסלמים מצטרפים לתפילות יום שישי של הרמדאן באל-חרם א-שריף – הר הבית; נוצרים אדוקים נושאים צלבי עץ במעלה דרך הצלב – ויה דולורוזה; עשרות אלפי יהודים אורתודוקסים ממהרים לתפילות השבת שלהם בכותל המערבי; ומאות אלפי תיירים מכל העולם מסתובבים בין המקומות הקדושים והמאמינים הנרגשים.
וכל זה מתנהל בסדר מופתי, בלי דחיפות, בלי קללות, בלי שנאה גלויה בעיני האנשים. ארץ הקודש, הארץ המובטחת, שייכת לכולם, ואנחנו עדיין מקווים שהדוגמה שלנו תעזור לאחרים… אנחנו באמת מקווים!
