לפני אלפיים שנה הייתה שפלת יהודה מיושבת בצפיפות. כפרים ועיירות משגשגים היו בכל מקום. הם שכנו בקרבה רבה לתלים העתיקים שעליהם עמדו פעם ערים יהודאיות גדולות, שנחרבו בזו אחר זו בידי צבאות אשור ובבל הפולשים במאות ה-8–6 לפני הספירה. אפילו המרד היהודי ההרסני ברומאים בשנים 66–70 לספירה, ופעולות התגמול הרומיות שבאו אחריו, לא מחקו את החיים התוססים באזור.
על גבעה יפה, מוקפת כרמים ויערות, עמד כפר יהודי משגשג, אחד מרבים באזור. עושרו היה כה גדול, שהמקומיים יכלו אפילו להרשות לעצמם לבנות בית קברות יפהפה, שבו נקברו נכבדי המקום מתחת לפירמידה – היחידה בישראל. התושבים בנו גם בית כנסת גדול בראש הגבעה, ובתי האבן שלהם היו מרווחים ונוחים. היינות המקומיים היו מפורסמים ויוצאו אפילו לרומא. ושדות חיטה היו בכל מקום. כל זה הבטיח חיים עשירים ומאושרים לקהילות החקלאיות היהודיות המקומיות.
אבל בשנת 132 לספירה פרץ מרד יהודי נוסף ברומאים, שנקרא מרד בר כוכבא. הוא התפשט בכל רחבי יהודה, נמשך 3.5 שנים והותיר אחריו יותר מ-600,000 הרוגים. שפלת יהודה התרוקנה לגמרי מיושביה והפכה לשממה עד העת החדשה. במהלך המרד בנו המורדים היהודים המקומיים, ממש מתחת לכפר שלהם, מערכת עצומה של מנהרות תקיפה, מערות מגורים ענקיות ומעברי מסתור תת-קרקעיים. הלגיונות הרומיים הפולשים החריבו את הכפר, טבחו ברוב האוכלוסייה והותירו אחריהם רק אבנים מפוזרות.
אבל המערכת התת-קרקעית, יחד עם פירמידה יפהפייה ומאוזוליאוני הקבורה, שרדו. האזור, שנקרא היום חורבת מדרס, הוא ללא ספק אחד האתרים המעניינים ביותר בישראל, אף שלמבקרים מחו"ל, שמגיעים בדרך כלל לשבועיים לכל היותר, רק לעיתים רחוקות יש זמן לבקר בו. אבל בקרב הישראלים זהו אחד האתרים הפופולריים ביותר. ילדים ומבוגרים כאחד מטיילים בהנאה במעברים הצרים שבין המערות, ונהנים מהמראה של הפירמידה, של הקברים העתיקים ושל הסביבה. וכל שפלת יהודה חזרה כיום לחיים, עם כרמים ושדות חיטה נרחבים, מרבדים של פרחי אביב, יערות יפים, כפרים עם גגות אדומים ואתרים ארכאולוגיים. זה באמת מקום נהדר לביקור!
