אחד הפסלים היפים ביותר בנצרת מציג את המשפחה הקדושה, ויוסף אוחז במקל ההליכה שלו. והמקל היבש הזה פורח לפתע בפרחים היפים ביותר. סיפורו של הפסל המפתיע הזה מתחקה עד ראשית הנצרות, ומספר לנו כיצד ביקש יוסף את עצת הרבנים בעניין נישואיו, והרבנים אמרו לו שהאל יראה לו את דרכו. וכך, יום אחד פגש יוסף את מרים הולכת ברחובות נצרת, ומקלו היבש שב לחיים, ובראשו פרחו הפרחים הלבנים היפים ביותר. זה היה האות הטוב ביותר, באמת.
המשפחה הקדושה ומקל ההליכה הפורח
לאורך הדורות נקשרו גינות שנשתלו בהן פרחים במרים הבתולה. הפרחים, ובמיוחד פריחתם, שימשו סמל לכל מה שטהור וקדוש, כפי שנמצא בישו ובאמו הבתולה.
פרחי מרים באמנות: בוטיצ'לי, טייפולו ולה סואר
אגדות על רבים מהפרחים האלה נפוצות בפולקלור הנוצרי. למשל, מסופר שכוכב בית לחם, שהופיע בליל הולדתו של ישו. לפי האגדה, הכוכב הזה, שהוביל את שלושת החכמים לבית לחם, התפוצץ לבסוף לאלפי רסיסים שנפלו ארצה והפכו לפרחים יפהפיים.
אגדה אחרת מספרת שוורד חג המולד הופיע בדרך נס כאשר כנפי מלאך טאטאו את האדמה כדי להעניק מתנה למרים, שבכתה משום שלא היו לה מתנות מלבד אלה שהביאו הרועים לאבוס בבית לחם.
וכך נקשרו הפרחים היפים ביותר של הגליל – הוורדים והשושנים – במרים הבתולה במסורת הנוצרית.
פרחי מרים בגליל – השושן והוורד
